האם מסכות פנים LED יכולות לגרום למיגרנה או לאפילפסיה פוטוסנסיטיבית? מה שצריך לדעת על הבהובים ואור חזק

תשובה קצרה: רוב מסכות הפנים LED לשימוש בית, כולל מכשירי PDT וטיפול LED בתאורה קבועה, מיועדות לפלוט אור קבוע ולא מהבהב במשך כל זמן הטיפול, ולא הבהובים מהירים של הדלקה וכיבוי, כך שהן אינן נמצאות באותה קטגוריית סיכון כמו קצבי ההבהוב המהירים המקושרים לאפילפסיה פוטוסנסיטיבית. עם זאת, אור חזק בעצמו, קבוע או לא, הוא גורם מתועד היטב כמשרה מיגרנה עבור חלק גדול מהאנשים הסובלים ממיגרנות. אם יש לך אפילפסיה פוטוסנסיטיבית, מיגרנה עם אאורה חזותית, היסטוריה כלשהי של פרכוסים, או מצב ידוע של רגישות לאור בעור או בעיניים, פנה לנוירולוג, לרופא המשפחה או לרופא העיניים שלך לפני שימוש במסכת LED או בכל מכשיר אחר המבוסס על אור חזק, ולא להסתמך על הבטחות כלליות כמו אלו שבמאמר זה.

האם מסכות פנים LED באמת מהבהבות?

זהו הפרט שהולך לאבד כאשר "LED" ו"אורות מהבהבים" מוזכרים באותו משפט. מסכות פנים LED טיפוסיות לשימוש בית, כולל דגמים מרובי-פאנלים כמו LumiSpa, DermaLux, UltraLight ומכשירים בסטייל InfraLux, בנויות סביב נוריות LED רציפות ויציבות שנשארות דלוקות בבהירות קבועה במשך כל חלון הטיפול, בדרך כלל בטווח של כ-10 עד 30 דקות, ולאחר מכן נכבות. אין מחזור מהיר של הדלקה וכיבוי בשימוש רגיל. תיעוד היצרנים לקטגוריית מכשירים זו מתאר בדרך כלל פלט אור "עקבי" או "רציף" ולא כל אפקט של פעימות או הבהוב-סטרובוסקופי, והבקרות מוגבלות בדרך כלל לבחירת צבע, רמת עוצמה וטיימר מפגש.

זה חשוב מכיוון שהמחקר על הגורמים לפרכוסים הנדון בהמשך מתייחס באופן ספציפי לאור מהבהב ומחזורי במהירות, ולא לבהירות קבועה. מסכה שנשארת דלוקה בבהירות אחת למשך כמה דקות היא חשיפה לאור שונה באופן מהותי מאור סטרובוסקופי או ממסך המהבהב במהירות.

מה היא אפילפסיה פוטוסנסיטיבית, וכמה היא נפוצה בפועל?

אפילפסיה פוטוסנסיטיבית (PSE) היא תת-סוג של אפילפסיה שבו פרכוסים יכולים להיגרם על ידי גירויים חזותיים ספציפיים, לרוב אור מהבהב או מרצד ודפוסים חזורתיים בעלי ניגודיות גבוהה. זהו בהחלט חוויה שנמצאת במיעוט, אפילו בין אנשים שיש להם כבר אפילפסיה. העמותות הבריטיות לאפילפסיה Epilepsy Society ו-Epilepsy Action מעריכות שתיהן שכ-3 עד 5% מהאנשים עם אפילפסיה סובלים מתת-הסוג הפוטוסנסיטיבי. מכיוון שאפילפסיה בכלל פוגעת בכ-1 מכל 100 אנשים, המשמעות היא שאפילפסיה פוטוסנסיטיבית פוגעת בחלק קטן מהאוכלוסייה הכללית, המצוטט על ידי Epilepsy Action כאחד מכל 4,000 אנשים בקירוב.

במילים אחרות, הרוב המכריע של האנשים, כולל הרוב המכריע של האנשים עם אפילפסיה, אינם סובלים מתת-סוג ספציפי זה הנגרם על ידי אור. זה לא אומר שהסיכון הוא אפס או שלא שווה להתייחס אליו, אלא רק שיש לדון בו באופן פרופורציונלי ולא להתייחס אליו כאל חשש נפוץ עבור האוכלוסייה הכללית.

אילו קצבי הבהוב ודפוסי אור נחשבים לסיכון גבוה יותר?

פרכוסים פוטוסנסיטיביים מקושרים באופן ספציפי לאור מהבהב או מרצד בטווחי תדר מסוימים, ולא לאור מכל סוג. הנחיות מעמותות אפילפסיה בריטיות מתארות קצבי הבהוב של בערך 3 עד 30 הבהובים בשנייה (הרץ) כטווח המסוגל לרוב לגרום לפרכוס באדם עם אפילפסיה פוטוסנסיטיבית, עם מקורות מסוימים המצמצמים את הטווח בעל הסיכון הגבוה ביותר לכ-10 עד 25 הרץ. רגישות מתחת לכ-3 הרץ היא נדירה, וחלק מהאנשים הפוטוסנסיטיביים מגיבים לקצבים של עד 60 הרץ. טווח תדר זה הוא גם הבסיס להנחיות ארוכות שנים בתעשיית השידור והמשחקים בבריטאניה ובאירופה לגבי תמונות מהבהבות (המשויכות לבדיקות המכונות לעיתים מבחן הרדינג), המגבילות את האופן שבו שדרנים ומפתחי משחקים יכולים להשתמש ברצפי הבהוב מהירים.

גורמים נוספים המעלים את הסיכון, בהתאם להנחיות עמותות האפילפסיה, כוללים הבהוב המכסה חלק גדול מהשדה החזותי (המצוטט בדרך כלל כלפחות 10%), ניגודיות גבוהה בין שלבי האור והחושך של ההבהוב, הבהוב המגיע לשתי העיניים, והבהוב שנמשך יותר מכחצי שנייה בערך. צבע קבוע יחיד שנשאר דלוק בלי כיבוי והדלקה אינו עומד בתיאור זה, וזו ההבחנה המרכזית לרוב השימושים במסכות פנים LED.

האם אור חזק יכול לגרום למיגרנה, גם בלי הבהוב?

כן, וזו בעיה הרבה יותר נפוצה מאפילפסיה פוטוסנסיטיבית. פוטופוביה, כלומר רגישות לאור, מדווחת על ידי הרוב המכריע של אנשים עם מיגרנה, עם נתוני American Migraine Foundation המצוטטים כבין 85 ל-90% מחולי המיגרנה החווים רגישות לאור בשלב כלשהו. עבור אנשים רבים עם מיגרנה, אור חזק, זוהר, תאורה פלורסנטית ודפוסים מהבהבים או חזורתיים מוכרים כגורמים משרים או מחמירים, בנפרד מכל מכניזם של פרכוס. רגישות לאור יכולה להופיע לפני, במהלך או אחרי התקף מיגרנה, וחלק מהאנשים עם מיגרנה רגישים לאור במידה מדידה יותר מהממוצע אפילו בין ההתקפים.

זה אומר שמישהו יכול לחוות תגובה אמיתית ולא נוחה לאור חזק וקבוע, כמו מסכת LED בהגדרת עוצמה גבוהה, מבלי שלתגובה הזאת יש קשר לאפילפסיה או לקצב ההבהוב. אם אתה יודע שאור חזק נוטה לגרום או להחמיר את המיגרנות שלך, זו סיבה לנהוג בזהירות עם כל מכשיר המבוסס על אור חזק, ללא קשר לשאלה אם המכשיר מהבהב.

האם מכשירי טיפול באור מסוימים משתמשים במצבי פעימה, והאם זה משנה את התמונה?

בתוך הקטגוריה הרחבה יותר של טיפול באור אדום ובאור LED, מכשירים מסוימים מציעים מצב פעימה אופציונלי כחלופה לפלט רציף, המשווק בדרך כלל סביב השפעות מוצעות על רקמות עמוקות יותר או יישומים מוחיים, עם קצבי פעימה שנדונים לעיתים באותו טווח גס של עשרות הרץ כמו קצבי ההבהוב שתוארו לעיל. זו קטגוריית מוצר ושימוש שונה ממסכת פנים סטנדרטית בתאורה קבועה, וחשוב להיות מודעים לכך שהגדרת פעימה, כאשר היא מוצעת ונבחרת, היא התרחיש שבו ההנחיות על אור מהבהב שלעיל הופכות לרלוונטיות ישירות, בשונה משימוש סטנדרטי במצב רציף. אם מכשיר שאתה שוקל מציע באופן מפורש הגדרת הבהוב, סטרובוסקופ או פעימה, ולא אור קבוע וקבוע, שווה לבדוק זאת לעומת ההיסטוריה הרפואית שלך, או עצת הרופא שלך, לפני הדלקתו.

למי כדאי להיוועץ ברופא לפני שימוש במסכת LED?

אנחנו מעדיפים להיות ברורים בנושא הזה ולא מעורפלים: שום דבר במאמר זה אינו אישור רפואי אישי, ואנחנו לא במצב להעריך את הסיכון האישי שלך. כל אדם עם אבחנה של אפילפסיה פוטוסנסיטיבית, כל היסטוריה אחרת של פרכוסים, מיגרנה עם אאורה חזותית, או מצב רגישות לאור ידוע המשפיע על העור או העיניים, צריך לפנות לנוירולוג, לרופא המשפחה, לדרמטולוג או לרופא העיניים שלו לפני שמתחיל להשתמש בכל מסכת LED או מכשיר המבוסס על אור חזק, כולל אלה המתוארים כקבועים או לא מהבהבים. אותו הדבר חל על כל אדם שנוטל כרגע תרופה הגורמת לרגישות לאור, או מי שנאמר לו על ידי רופא להימנע מחשיפה לאור חזק מכל סיבה. הרופא שלך עצמך, המכיר את ההיסטוריה שלך, הוא המקור הנכון לתשובה של כן או לא במקרה זה, ולא תיאור מוצר.

השורה התחתונה

מסכות פנים LED סטנדרטיות לשימוש בית הן מכשירי תאורה קבועה, ולא אורות סטרובוסקופיים מהירים, מה שמציב אותן מחוץ לטווח קצב ההבהוב הספציפי המקושר ביותר לאפילפסיה פוטוסנסיטיבית, תת-סוג שבכל מקרה פוגע רק במיעוט, כ-3 עד 5%, מהאנשים עם אפילפסיה. אור חזק בעצמו עדיין יכול להיות גורם משרה מיגרנה עבור אנשים רבים, ללא קשר לשאלה אם הוא מהבהב, וכל הגדרת אור פועם או סטרובוסקופי, כאשר מכשיר מציע כזו, היא הנקודה שבה ההנחיות הקשורות להבהוב פרכוסים הופכות לרלוונטיות ישירות. אם יש לך היסטוריה אישית או משפחתית של אפילפסיה פוטוסנסיטיבית, פרכוסים, או מיגרנה עם אאורה, פנה לנוירולוג או לרופא המשפחה שלך לפני השימוש, ולא להתייחס למאמר זה כתחליף לשיחה הזו.