אלקטרודות תדר גבוה: ארגון מול ניאון — האם הגז או צבע הזוהר באמת משנים?

תשובה קצרה: לא הוכח אף פעם הבדל תרפויטי בין אלקטרודות ארגון לניאון — הזוהר הסגול לעומת הכתום הוא הבדל היסטורי וקוסמטי, לא קליני. הרעיון שצבעי זוהר שונים מייצרים השפעות שונות על העור מקורו באמונות לא קשורות ולא מוכחות של טיפול בצבעים מתחילת המאה ה-20, ולא בראיות על הגז עצמו.

מהיכן מגיעות בעצם אלקטרודות ארגון וניאון?

מכשירי טיפוח עור בתדר גבוה מקורם במכשירי "קרן סגולה", שנבנו על בסיס טכנולוגיית אלקטרודות הוואקום שפותחה על ידי פרדריק פינץ' סטרונג בשנת 1896, בהתבסס על מחקר מוקדם יותר על זרם בתדר גבוה מאת אודן, דארסונוואל וטסלה. הייצור המסחרי החל ב-1903 עם מכשיר סטרונג-אווינגטון, מודלים הפועלים על סוללות הגיעו מ-1906, ודגמים לשימוש בית התפשטו לאחר מלחמת העולם הראשונה. לפי תיאור היסטורי מפורט באתר cosmeticsandskin.com, המצטט טקסטים מקוריים מהשנים 1908 עד 1946, האלקטרודות של אותה תקופה היו ממולאות באדי כספית, ניאון או ארגון — אך רבות מהן היו בפועל רק אוויר בוואקום חלקי, וצבע הזוהר היה תלוי בעיקר בעוצמת הוואקום הזה: וואקום נמוך יצר זוהר אדמדם, בינוני יצר זוהר כחלחל, וגבוה יצר זוהר לבנבן — במידה רבה ללא קשר לסוג הגז (אם היה בכלל) שהיה בפועל בפנים.

האם צבע הזוהר אם כך משמעותי לטיפול?

לפי אותו מקור היסטורי, לא — האמונה בהשפעות ספציפיות לצבע (זוהר אדום המקושר להשפעה "מרגיעה", כחול ל"קרניים כימיות", לבן לתכולת UV) אומצה מרעיונות טיפול בצבעים נפרדים, לא קשורים ולא מוכחים לעולם, שהיו פופולריים באותה תקופה, ולא נגזרה מראיות כלשהן הספציפיות למכשירי התדר הגבוה עצמם. במילים פשוטות: לרעיון שגז מסוים או צבע זוהר מסוים מייצר תועלת מסוימת לעור אין בסיס מוכח, לא אז ולא היום. שווה להיות ישירים בנוגע למה שהמקור הזה הוא ולא: זהו מראה היסטורי מפורט המבוסס על טקסטים מקוריים מהתקופה, לא מחקר קליני מודרני שעבר ביקורת עמיתים — בעיקר כי לא נראה שקיים מחקר מודרני שמשווה ישירות בין אלקטרודות ארגון וניאון. היעדרו של מחקר השוואתי כזה הוא עצמו חלק מהתשובה הכנה כאן.

האם השיווק של מכשירים אלה נתקל בעבר בבעיות עם רגולטורים?

כן, וזה הקשר מועיל. בשנות ה-40, הממשלה האמריקאית תבעה יצרני מכשירי קרן סגולה בגין טענות שקריות ומטעות, מה שהוציא אז מספר מכשירים מהשוק. זהו תקדים היסטורי ישיר לסוג הבדיקה הרגולטורית שמכשירי יופי מבוססי אור ואלקטרודות ממשיכים להתמודד איתה כיום — תזכורת לכך שטענות מוגזמות בקטגוריה זו אינן בעיה חדשה.

האם יש עוד דבר שראוי לדעת על איך האלקטרודות הללו עובדות?

הערת בטיחות מעשית: ניצוצות מאלקטרודת תדר גבוה מייצרים כמות קטנה של אוזון, שבעבר שווק כתועלת נגד אקנה. אוזון הוא בפועל גורם מגרה מוכר, ואותו מקור היסטורי מציין שמספר רשויות בריאות הגבילו או אסרו מאז טיפולי סלון המייצרים אוזון מטעם זה. אם אתם מבחינים בריח חריף במהלך השימוש, זהו האוזון — תוצר לוואי נורמלי של הניצוץ, לא תקלה, אך זה לא דבר שצריך לחפש באופן מכוון על ידי הגברת העצימות.

אז באיזו אלקטרודה כדאי לבחור — ארגון או ניאון?

על בסיס הראיות הקיימות, בחרו לפי העדפה אישית ולא בציפייה לתוצאה שונה לעור. מכיוון שאין הבדל תרפויטי מוכח בין שני הגזים, ההחלטה מצטמצמת באופן סביר לצבע הזוהר שאתם מוצאים נעים יותר לצפייה, או לצורת האלקטרודה המתאימה לאזור שבו אתם מטפלים, ולא לטענה כלשהי שגז אחד מטפל בעור אחרת מהשני.

לסיכום

ההבחנה בין ארגון לניאון במכשירי תדר גבוה היא היסטורית וקוסמטית, לא תרפויטית — שום מחקר לא הוכיח הבדל אמיתי בהשפעה על העור בין שני הגזים, וטענות התועלת הספציפיות לצבע מקורן ברעיונות טיפול בצבעים לא קשורים ולא מוכחים מתחילת המאה ה-20. השאלה התרפויטית האמיתית בנוגע למכשיר תדר גבוה נוגעת לזרם התדר הגבוה עצמו ולהשפעת החום/האוזון המתונה שלו (שנדונה בסקירת הראיות הנפרדת שלנו על מכשירי תדר גבוה), לא לשאלה איזה גז זוהר באלקטרודה.